הסיפור של אבינועם – השפעתם הדרמטית של אירועים שאנו חווים כעוברים ויילודים

בטיפת חלב אמרו לנו שיש תינוקות כאלה. רופא ילדים אמר שעדיף תינוקות בוכים מאשר תינוקות לא בוכים. פה ושם סיפרו לי על עוד תינוקות שלא הפסיקו לבכות. וכולם אמרו שעם הזמן זה יעבור ואין מה לעשות. הנחתי גם שזה יעבור עם הזמן והגיל אבל בכל זאת, משהו בעוצמה של הבכי ובתגובה הקיצונית של אבינועם היה מוגזם בעיני. למרות שזה בננו הבכור, ואין לי ממש למי להשוות, הרגשתי שזה לא בכי רגיל.

לתדהמתנו, זה לא קרה. אבינועם הסכים להיות על הידיים של שתי הסבתות שלו ושני הסבים שלו. אמנם, לא להרבה זמן, אבל הסכים. מאז, כל יום הוא מוכן קצת יותר. הוא עדיין לא מסכים להישאר עם אנשים אחרים לבד, אבל בנוכחותנו הוא כבר מוכן שירימו אותו לפרקי זמן ארוכים יותר והוא אפילו נהנה מזה...